מקור שיר השירים ז׳:ח׳
8 זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת׃
פירוש ספורנו על שיר השירים ז׳:ח׳
8 דמתה לתמר. שהוא גבוה ופריו מושג בטורח רב ועם זה פריו מעט המזון נעדר הריח ומזונו בלתי נאות כן ראשי עמך היה משתררת על הצבור עם היותם נותנין פרי בלתי רב התועלת:
9 ושריך. שהיו מורים בעם דומים לאשכלות של תמר שבהם תמרים רבים ומעטי התועלת כן הם מצאו חכמות של מעט תועלת כענין שיחת דקלים ומשלי כובסין וזולתם: ובכן אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו לתלוש אותם ולהשחיתם: